הספסל

לפעמים טוב להיפתח מחדש,

גם בגיל שמונים לטעום התחלה.

בסדנת נגרות חווייתית ונפלאה

אני מגלה עץ חי, כלים ונשימה.

לומד זוויות, חיבורים ובטיחות,

מרגיש את היצירה צומחת בגאווה.

ובסוף – ספסל מעוצב בידיי,

עדות לשמחה, אומץ ויופי שבעשייה.

הערה: בשלב זה אני עדיין מנגר עם כל עשר האצבעות השלמות.