הָאֶחָד

הָאֶחָד

בְּלֵב-לִבִּי אַתָּה חָבוּי, 

כְּצֵל אָפֵל בֵּין

מִשְׁעוֹלִים

עָמוּם, נִסְתָּר מֵעַיִן הַזָּר 

סָמוּי בֵּין

הַשְּׁבִילִים.

לֹא נֶעֱלֶמֶת מֵחַיַּי. רַק 

זְמַן, מַצַּב צְבִירָה

וְיוֹם

אִיתַי. עִמִּי. בָּאוֹר, בַּצֵּל

בְּקֹר כְּלָבִים

בְּחֹם.

בַּחֲלוֹמִי אַתָּה עוֹטֵף אוֹתִי

כְּדֹב גָּדוֹל

וְתָם

בִּיקִיצָה יָדְךָ אוֹחֶזֶת בְּיָדִי

הַלַּחַץ-חַי

וְחַם.

מַשַּׁב הָרוּחַ עַל פְּנֵי לוֹטֵף

בָּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל

קוֹר

 חוּמָה שֶׁל לְגִימַת קָפֶה 

כִּנְשִׁיקָתְךָ: 

כְּאוֹר.

נִיחוֹחַ שֶׁל לִימוֹן עָדִין 

נִשָּׂא כְּאֵד

מֵהַבֻּסְתָּן

כְּמוֹ הָיִיתָ כָּאן לִפְנֵי, 

לְיַד, בְּתוֹךְ

הַגַּן.

אַתָּה עַמִּי. בַּיּוֹם, בְּלֵיל

כְּשֶׁאֲנִי מַמָּשׁ

לְבַד.

יוֹדַעַת שֶׁתָּשׁוּב. יוֹדַעַת.

אַתָּה לִי

הָאֶחָד.