עכשיו מר*

בחלומי אני רוקע שירי אהבה

יהודה אוחז בי ב- "אילו נשארנו יחדו ,

היינו יכולים להשאר דממה"

נבוך אני , מבקש לפרוץ מתוך שירו

לברוח , להעלם בשארית הלילה

חוצב מילים , אקדחי אש לפני זריחה

הרי את , האור שחדר לתוכי , בשפת יהודה

כל-כך ריק בלעדייך , מר וכואב

כמו הניחו פרחים שבורים , על עירום בשרנו

ידינו נוגעות , בעיניך דמעה שואלת

לעיתים , גם מחייכים , צוחקים ואוהבים

אך תמיד לאחר המילים , נותר שקט

היורה וצועק אני ואת -

אהבה אבודה כקללה.

*מתוך מיזם אגודת הסופרות והסופרים,

25 שנה ליהודה עמיחי

שיר שלי שנבחר , בדיאלוג עם  שירו של עמיחי , "מר ונמהר" מתוך ספרו -

עכשיו ברעש.

חג שמח