עִדַּן הַקֶּרַח

עִדַּן הַקֶּרַח

שִׁרְיוֹן כָּבֵד עָטִיתִי וַחֲגוֹרַת

צְנִיעוּת, בַּרְזֶל-

קַלָּל

שְׁנוֹת-אוֹר עָלַי הֵגֵנּוּ, כְּמִבְצָר, 

עַל כָּל

כֻּלִּי

עָצֵב, הֲלוּם-כְּאֵב הָלַם לִבִּי, 

בִּכְבִישׁ חַיַּי 

חָלָל

גַּם אִם מֵעֵת לְעֵת בּוֹ נָעוּ

לְבָבוֹת כְּמוֹ

שֶׁלִּי.

כְּשֶׁשִּׁרְיוֹנְךָ נִתְקָל לְפֶתַע,  

בְּאַקְרַאי, בְּשִׁרְיוֹנִי-

בַּרְזֶל

אַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל כְּפוֹר

בְּתוֹךְ שְׁבִילַי

מִדְבָּר

נִבְקַע קַרְחוֹן חַיַּי בְּלַהַט מַבָּטְךָ 

וְהַקָּפוּא הָפַךְ  

נוֹזֵל 

פָּרַח בִּי פֶּרַח הַתְּשׁוּקָה 

עִדַּן הַקֶּרַח בִּי

עָבַר.