עמיתוש

אָמַרְתִּי לוֹ : לֹא רַק בִּגְלַל שֶׁאַתָּה
כָּל כָּךְ מָתוֹק
וְתַלְתַּלֶּיךָ  מִסְתַּלְסְלִים לְאֹרֶךְ
הַגְּבָעוֹת הֲכִי דִּמְיוֹנִיּוֹת
וְעֵינֶיךָ הַגְּדוֹלוֹת בַּבֹּקֶר :זְרִיחוֹת
וְעִם עֶרֶב זוֹהֲרוֹת בַּשְּׁקִיעוֹת
וְנוֹטְלוֹת אֶת חַיַּי לְמַסְלוּל מֵרוֹצִים
בּוֹ רַק אַתָּה וַאֲנִי מְכַכְּבִים
וְעַל הַפּוֹדְיוּם אֲנִי שָׁר לְךָ שִׁירִים
מִמְּקוֹמוֹת  לֹא נִבְרָאוֹ
וְאַתָּה וַאֲנִי אַלּוּפֵי הָעוֹלָם הַגָּדוֹל
שֶׁהוּא שֶׁל שְׁנֵינוּ- וְרַק שֶׁל כֻּלָּנוּ
שִׂיאָנֵי מַלְכוּת הַתֵּבֵל