פֵּרוֹת מַעֲשַׂי - לבמת הדיון של נורית🌹🌻🌹

פֵּרוֹת מַעֲשַׂי/ש.כֹּהֵן
מַחֲשָׁבוֹת לִי וְהֵן פּוֹרְחוֹת כְּעֵצִים,
וּבְמַעֲשַׂי אֲנִי זוֹרֵעַ אֶת הַזְּרָעִים.
הַפֵּרוֹת מְתוּקִים וְרַכִּים,
וְנוֹעֲדוּ לַחֲלֹק עִם כָּל הַחַיִּים.

כְּמוֹ גַּנָּן שֶׁמְּטַפֵּחַ אֶת הַשְׁתִיל
וּמַשְׁקֶה בְּאַהֲבָה וּבִמְסִירוּת,
אֲנִי לֹא שׁוֹמֵר אֶת פְּרִי עֲמָלִי  לְעַצְמִי,
כִּי אִם מַגִּישׁ אוֹתוֹ לְכֻלָּם בִּנְדִיבוּת.

אַחְרָיוּת כְּבֵדָה מֻטֶּלֶת עַל כְּתֵפַי,
לְכָל מִלָּה וּלְכָל צַעַד שֶׁבַּדֶּרֶךְ.
אֲבָל הַתּוֹצָאָה וְהַשְׁפָּעַת מַעֲשַׂי,
הִיא אוֹר שֶׁמֵּפִיץ חֹם וְטוֹב לְכָל אוֹהֲבַי.

לֹא לִי הַפֵּרוֹת וְלֹא לִי הַתְּהִלָּה
אֶלָּא הֵם מַתָּנָה לָעוֹלָם וּלְכָל אָדָם וְאָדָם.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבַּנְּתִינָה מִתּוֹךְ לֵב מָלֵא
כַּד הָאֹשֶׁר שֶׁבְּלִבִּי רַק מִתְמַלֵּא.
 

31.8.25

נושא: פירות מעשיי

כך כתבה ללה, משוררת הודית שחיה במאה ה-14

"כָּל מַעֲשַׂי בְּאַחְרָיוּתִי הֵם,

אַךְ כְּאָדָם הַמְּטַפֵּחַ מַטָּע,

תּוֹצְרֵי מַעֲשַׂי, הַפֵּרוֹת,

נוֹעֲדוּ לַאֲחֵרִים."