דרך השיבה-נוסטלגיה

מן הקצוות בהם השמש נבלעת

ומן המעמקים בהם האור דועך

אני אוספת את רסיסי ימי

תופרת מהם דרך- חוט אחר חוט-הביתה

גם אם הרוח תכה בי כאבן מושחזת

וגלים יעמדו כחומה מול חזי

אשא את ליבי כעששית בוערת

ולא ארפה מן הצעד הבא

ואם אשקע בין קצף וערפל

אקבור את שמי בין ענפי הסערה

אך זכרוני יחפש חרך באופק

כדי לחזור-בדרך שאיש לא יידע

ואז כשאשוב אל שפת החול הדוממת

עייפותי תהיה ככתר לראשי

ואניח את ידי על האדמה

ואנצרנה עד יום מותי