ביבר הזכוכית

בתוך קרום דק כחלון שאינו נפתח

שמרתי פרחים של לב מתפעם

הצבע פורח הריח נפרש כמטח

והעולם מעבר נותר כלחישה בלי שם

הזכוכית זוהרת כזרוע בשמש קיץ

מראה של נגינה ללא קול

בתוכה ימי זורמים כנהר ללא חייץ

אך מבחוץ הרוח נושבת בלי לגעת בכל

אינני יודעת מה טעמו של גשם חופן פנים

ולא מכה בעורי רך כמילה

אני בביבר שלי שומרת את פסקת היופי הפנימיים

חובקת אותם כאם היודעת שהדלת נעולה

ופעם בלילות כשהזכוכית כמעט נעלמת

עיני  נישאות בשקט רוגע

תוהה אם יפקע הקרום השקוף הדק

האם אור היום יוכל להצית בי געגוע

מתוק שנשכח

------------------------------

ציור-פרחים