הבשורה

רוקמים ופורמים שתיקות

מביטים במשמרות הים , מדלגות כאיילות

בגלים הנושקים לגופינו בחופזה

נסוגים בבהלה , כמו יודעים הם , הבשורה

לצידי , בהט גופך,  אצילי ומזמין

כחמדת הגפנים הקורצים 

מביט בך כהלום יין , לא מאמין

מעל שמים קשים , כאזיקים

זה לא מכבר ידענו ארס-מתק אהבה

את הפרי האסור של התשוקה

מתעלמים בדרך לחדר מבשורה

שם , נדלק האבק, בזהב רזי השקיעה

היה זה אושר מאחר לאהבה אבודה

לא נסלחת , ידועה בסופה מראשיתה 

 מנסים לברוח מקץ הדרך הבוכה

כמות הפרי הנושר , מפאר הבריאה.