שחר בוכה

ציוץ ציפורים פראי , הפר את הדממה

שבת בבוקר

רק עתה נדמו קולות הצופרים

עצב טבול בצמרות העצים

נהי תמרורים באמא אדמה

מכים

כמו עת טיפסנו להר האסור

זו לנו מכורה

דם , דמע ועצב

ובכי ציפורים עם שחר ,

שבת בבוקר.

[אני עם ..." אם יש גן עדן " , בין אזעקה לצפירה - תוהה]