החמצה

חרות מצעדה על החול

הניגון המתפרץ מחדוות נעוריה

כנפות גופה המזמינות עיניים

המילים  , שלא ילחש לה בשניים

הדלתות שישארו נעולות

החלונות שלא יפתחו

הטלפון שלא יצלצל למענו

הדפים הקרועים , החלומות המתים

הזמן שעצר מלכת , האור החסר

הפרחים הנובלים עלי אבן

הנעורים שנגדעו , ההחמצה

והוא  כבר לא יאמר לה , אהבה

סליחה ,

לא ידענו כי בערוב ימינו נשוב לקברים

נלמד שוב ,כי  המלאכים מתים

ואני , אני בכלל רציתי רק לשורר , שיר אהבה.