צֶמַח בַּר

צֶמַח בַּר

אָהַבְתִּי הִנָּהּ כְּצֶמַח-בַּר צָנוּעַ,

הַגָּדֵל בַּצַּד

הַדֶּרֶךְ

צָמוּד לִשְׂפַת כְּבִישׁ-הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר

הָפַךְ לִמְסִלַּת

חַיֶּיךָ.

אֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתִי עַכְשָׁו.:עֵינֶיךָ

עֲצוּמוֹת עֲדַיִן

מִכְּאֵב

אֵינְךָ מַבְחִין בָּאוֹר, בַּצֶּבַע

הַכְּחַלְחַל שֶׁל

כּוֹתַרְתִּי.

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ עֵינֶיךָ תִּפָּקַחְנָה, בְּיָם

הַצֶּבַע וְהָאוֹר

שֶׁתְּגַלֶּה

תַּבְחִין לְרֶגַע קָט בַּצֶּבַע הֶעָדִין

שֶׁל סוֹד

אָהַבְתִּי.

זוֹ הַגְּדֵלָה  לְצַד הַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה

שֶׁל  מֶרְכָּבָת 

חַיֶּיךָ

וּמְלַוָּה אוֹתְךָ גַּם בַּיָּמִים בָּהֶם

תַּחְפֹּן רַק

אוֹר.