האומנם

ללכת לחשוב את שהיה כאן אתמול

בועה בתוך פיסת נייר כתובה

נוצרת לתלפיות

כמו כוס של רוח

נשברת

נשפכת

ואני בתוכה

משתדלת

לא הייתי בטוחה באמת שבי

לא הייתי בטוחה

הלכתי סומא בן המון אדם

השענתי עצמי על מוזרותי

אנשים מתו ונולדו לידי

ואני לא הבנתי מי נקבר לפני מי

וככה האצבע האשימה ואמרה די לחיים הרגילים

התיישבתי בתוך בועת עצמי עצמתי עיניים וחלמתי