רוחות קיץ עצלות נשבו ,
על עירום הגוף
אור אחרון שר צללים בינות
חובר למעשה האהבה
שפתיו היו בה
לשונו גלשה ניגון בגופה
עד כי גאו ירכייה
כאדוות הים
המתה , כאלה היונות בגג ביתה
הייתה
להט קיץ בבשרו.