הזרם הנהדר

נניח כי אין אדמה ואין שמיים   

נניח שבשבילי רק הרכבת קיימת

ואני בה עכשיו דוהר

וחוטי חשמל רצים בתוך עיני.

חוטים לאחור שטים

בצבעים ובעוביים משתנים 

שום  דבר לא מובן מאליו-

זה היופי שבדבר.

אני מופתע מהזרם הנהדר

השועט מול עיני-

זה תענוג- חבל על הזמן.

אני ממשיך במסע חיי.