לא לקחת ביס, נכון?

יֵשׁ וַאֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי עָיַפְתָּ אִישׁ. צֵא אֶל הַחוֹפִים הַמַּמְתִּינִים הַנַּח אֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁאָגַרְתָּ בְּחַיֶּיךָ הַסִּפּוּרִים הַתִּקְווֹת שֶׁנִּכְזְבוּ הַצִּפִּיּוֹת לְעוֹלָם אַחֵר בּוֹ תָּקוּם כָּל בֹּקֶר וְתֹאמַר אַשְׁרֵי זָכִיתִי לְשַׁחֲרוֹ שֶׁל עוֹד יוֹם,מִילְיוֹנֵי חֲלוֹמוֹת שֶׁנָּטְעוּ בְּלִבְּךָ תִּקְוָה לְשַׁחַר מְפַלֵּחַ שָׂדוֹת רְטֻבִּים שֶׁל טַל וַהֲזָיוֹת עַל נָשִׁים יְפֵהפִיּוֹת שֶׁכֻּתֳּנוֹת לְבָנוֹת עַל עוֹרָן וּפַלְגֵי גּוּפָן נֶחְשָׂפִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ עֵת תֵּצֶאנָה בְּמָחוֹל עוֹלָם לַחְגֹּג אֶת הַחַיִּים, וְיוֹם עוֹבֵר וְעוֹד יוֹם בָּא וְכָבְדוּ רַגְלַי מִלַּעֲזֹב אֶת מַמְלֶכֶת הַחַיִּים אֶת אוֹהֲבַי אֶת הַחֲבֵרִים אוֹתָם קִבַּצְתִּי תַּחַת כַּנְפֵי אֹהֶל שֶׁל בְּיַחַד לְאַחַר שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָרֵינוּ מַנְעִימִים אֶחָד לַשֵּׁנִי בְּסִפּוּרֵי עָבָר וְחֶזְיוֹנוֹת עָתִיד וּמֵעֵת לְעֵת נִפְרָדִים בִּכְאֵב וְיָדוֹעַ נֵדַע שֶׁלְּעִתִּים- קָצָר יִהְיֶה הֲלֵיל.וְהַיּוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם עֵת נָטַלְתִּי תִּיק בּוֹ הִטְמִינָה נֶטַע הַקְּטַנָּה
מַחְבֶּרֶת צִיּוּרִים וְסֻפְגָּנִיָּה מֵאַבּוּלְעַפְיָה וְטַסְתִּי אִתּוֹ בָּאוֹפַנַּיִם
נוֹאֵק מֵחֹם וּמַגִּיעַ בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי לָרַכֶּבֶת, רַק כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנָּה נְשִׁיקָה וּשְׁאֵלָה :" סַבָּא, לֹא לָקַחת בִּיס... נָכוֹן?" יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה הַטַּעַם לַחַיִּים והכייף שֶׁל לִחְיוֹת וְלֶאֱהֹב וְלִהְיוֹת נֶאֱהָב. וְלוּ גַּם בִּזְכוּת סֻפְגָּנִיָּה מְתוּקָה אַחַת.