בלילות התאוויתי לשוט
עימך בגונדולות של החיים.
פרחים פרחו בי,
ביסמיני הזמן הבלימתי.
הייתי עם הרוח
שוכנת בסגרירי הלב
ללא מנוח.
אלף צרורות קשרתי ,
כתרים רבים מילאו ימיי
בחלל אינותך.