אותות ומופתים

והייתה היד נוגעת

בנפתולי תשוקתי

כמו זורעת אש בתוכי

מרימה עוגן של מפרש

היודע סודותי הכמוסים

ואתה מביט לתוכי

גומע השתוקקותי

מלבינה שערה בראשי

ולעולם לא תש כוחי

הנזרעת אני מגפני התאנה

מכסה מבושי

מסתתרת לבל הראה

לא מוותרת כמיהתי ...

זה זמן שאני יושבת שלובת ידיים

מרקיע לשמיים

והשמיים כחולים

מדברים אותות ומופתים...