נוכח אפרודיטה ואדוניס*23/07/2023 10:36 | יצחק אורהערב פסע מחייך לקראת ליל עננים התעלסו באופק רחוק עלי חוף מהלך , אוצר דמעות געגוע מקנא , אור אחרון הנושק לגלים כמו , נשיקת פרידתנו , אי- אז
הלילה מפתה כדרכו באורות נוצצים פותח דלתות לאהבות ותשוקות נוגע בבהיר בחלון המואר- פתוח מברך , רעב האוהבים הטובים
ב. בחופים האלה הזיכרונות שוטפים כסוסי פרא מכאיבים , כסופת לביאות עת טרף והרי , את הכאב הותרתי במקום בו עזבתי אך הנבזה , חוזר ועולה בסכיני ערגה , כקללת אפרודיטה
והייתה בעירת השמש , כמו במדבר בו אהבנו וחופי גופך העולים באש שפתי בך בניגון אוהב מלטף , פשוט ורך , ללא גבולות קנאת אפרודיטה ופריצת השערים , של אדוניס האל ג. ולאחר כאב שוטי עשב הפרא במצע פתאום היו העיניים הכואבות במרפסת ככאב רחל הנטושה ממאהביה ועתה , אולי , ככלות הכול - יודע זר , את אהבתך.
*קיץ 2023 , אי האהבה **אפרודיטה- אוהבת קנאית חסרת גבולות **אדוניס - אל התשוקה והיופי |