ויום יבוא

כִּי מֻתָּר עוֹד לַחֲלֹם חֲלוֹמוֹת

עַל אֶתְמוֹל

 רָחוֹק וְכוֹבֵשׁ וְנוֹגֵעַ

בַּאֲדָמוֹת אֲהוּבוֹת.

 אֶפְשָׁר לִרְווֹת עוֹד קְצָת נַחַת

מִיְּלָדִים הַנּוֹהֲרִים לַכִּכָּר

וּבַזִּים לְשִׂנְאָה וּלְרֹעַ 

וְלַדִּיקְטָטוֹר הַמְּחַכֶּה בַּפִּנָּה

וְיוֹם יָבוֹא וְלִנְכָדֵינוּ נְסַפֵּר

עַל יְמֵי אֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה וְחִצֵּי זַעַם

שֶׁבִּקְּשׁוּ דַּרְכָּם אֶל לֵב זֶה הָאוֹהֵב

אַךְ הוּא לֹא נִכְנַע וּמוֹלֶדֶת אוֹבֶדֶת

 אֶל לִבָּה לְתָמִיד אוֹתוֹ אִמְּצָה 

כִּי סוֹף אַהֲבָה זוֹ בְּרִית עַד