ימי התום

טוֹבוֹת לִי נְשִׁיקוֹתֶיךָ

מֵאַלְפֵי זָהָב וָכֶסֶף.

כָּלְתָה נַפְשִׁי

לְנֹעַם מִלּוֹתֶיךָ.

מַגַּע יָדֶיךָ מוֹלִיד בִּי כֹּסֶף 

לִרְאוֹת חִיּוּךְ בְּעֵינֶיךָ.

מָה אָהַבְתִּי לִלְחֹשׁ שִׁמְךָ, 

לִשְׁמֹעַ הִדְהוּדוֹ

בִּפְעִימוֹת לִבְּךָ.

אַמְּצֵנִי אֵלֶיךָ, 

צָמוּד לְנִשְׁמָתְךָ

הִנְּךָ מֵשִּׁיב בִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם 

בְּחִבּוּקְךָ.

זֶה הַשַּׁעַר

אוֹהֲבִים יַעַבְרוּ דַּרְכּוֹ.

יָדְךָ בְּיָדִי אוֹחֶזֶת 

בְּהַבְטָחָה 

כִּי נֵצֵא וְנָבוֹא בּוֹ

בְּשָׁלוֹם וּבְשִׂמְחָה.