עִתִּים אַתָּה
זֶה כְּמוֹ
לָלֶכֶת לְבַד
בִּכְבִישׁ רָטֹב,
כְּמוֹ
הַצְּלִיל הַשּׁוֹתֵק
בְּמִלּוֹתַי
הַנִּרְשָׁמוֹת עַל נְיָר בַּגֶּשֶׁם
וְכַאֲשֶׁר עוֹטְפוֹת אוֹתִי
שִׁכְבוֹת הָעֶצֶב
אַתָּה מְנַקֶּה אוֹתִי
מֵעַצְמִי