מדלן

הִיא בָּאָה אֵלַי מִמָּקוֹם בּוֹ שׁוֹתְקוֹת הַשְּׁקִיעוֹת

אָבִיב מְחַיֵּךְ אֶת גֵּוָהּ כְּמוֹ צָבַע בְּמִכְחוֹל

אַחַר כָּךְ הָיוּ שׁוּב רוּחוֹת הַבִּקְעָה נִרְגָּעוֹת

וְהַיּוֹם אֲנִי שָׁר מֵחָדָשׁ עַל יַלְדָּה שֶׁעֵינֶיהָ כָּחֹל

הִיא בָּאָה אֵלַי מִמָּקוֹם בּוֹ שׁוֹתְקוֹת הַשְּׁקִיעוֹת

הֵבִיאָה אַהֲבָה,בִּקְּשָׁה כִּי נֵלֵךְ אֶל הַיָּם

הָלַכְנוּ יַחְדָּו,אָסַפְתִּי לָהּ גְּדוּד קוֹנְכִיּוֹת

אָמַרְתִּי "מַדְלֵן" וְהִיא רַק חִיְּכָה לָהּ דּוּמָם...

הִיא בָּאָה אֵלַי מֵאֶרֶץ בַּת אֶלֶף צִיּוּת

בִּקְּשָׁה כִּי אַרְוֶה אֶת גְּבִיעָהּ הַצָּחוֹר בְּדִמְעָה

אָמַרְתִּי "מַדְלֵן" ,הִבִּיטָה בִּי מֶשֶׁךְ שְׁנִיּוֹת

חָשַׁבְתִּי לָנוּס,עָצַר בִּי רַק כְּתֹם הַשְּׁקִיעָה

רַק אֶתְמוֹל הִיא לִטְּפָה שְׂעָרִי,רְחוֹקָה כַּחֲלוֹם

זְרוֹעָהּ בִּזְרוֹעִי,צוֹעֲדִים אָז אֶל לֵב הַיְּשִׁימוֹן

וִיפִי מַבָּטָהּ כְּמוֹ מַרְעִיד נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַיּוֹם

זָעַקְתִּי "מַדְלֵן" בַּגַּיְא עוֹד עוֹלֶה הַפִּזְמוֹן  

זה היה האביב הקטלני של 1969 בו פגשתי ללילה אחד ארוך חושים את מדלן בת ה 19 משדרות,ואני אז בן 21 ומשהו.

ידעתי שלא ניפגש עוד ואחרי יומיים כתבתי את השיר .וזה מה יש לי היום - זכרון בשיר וענני בושם וקווצת שיער שחור וחלק: בלב