זיכרון בן 25 שנה

12/01/2023 15:21 | צביקה רז

12.1.23

בטאגאנרוג שנושקת לים אזוב

חי אדם שלא שיער שפעם אפסע

בין חדרי ביתו הכפרי הצנוע.

בגינה- שקועה בעשבייה- חשב-

סיפר ויצר בֵּצל העלווה השלווה.

כל רגע פנאי אהבתי שם

בשביליי פרובינציה נידחת

תחושה שנולדתי מחדש.

הכל נראה כה ידוע ומוכר-

מולדת שלא הייתה שלי מעולם.