זיכרונותיה של תיקה / וכולנו שתקנו- / המשך ל-נו. ב-א-מ-ת / -

.

זִכְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל תִּיקָה / וְכֻלָּנוּ שָׁתַקְנוּ- / הֶמְשֵׁךְ לְ-נוּ. בֶּ-אֱ-מֶ-ת / ©רבקה ירון

*

וּבְאַחַת מִקַּבָּלוֹת הַשַּׁבָּת בַּחֲדַר הָאֹכֶל מַזְכִּיר הַמֶּשֶׁק הִצִּיג שְׁנֵי אוֹרְחִים וְהִזְמִין

אֶת כֻּלָּנוּ לָרְחָבָה לִרְקֹד רִקּוּדֵי עַם אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה. שֶׁ-קֶ-ט. סָ-מִ-י-ךְ. עַד

שֶׁזְּרוֹעַ מְקֻעְקַעַת הוּרְמָה וְנִשְׁמַע קוֹל מִקִּרְבֵי הָאֲדָמָה: גַּם זֶה קָתַרְזִיס  

*