זיכרונותיה של תיקה - לכלוכית / 2 / -

.

זִכְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל תִּיקָה / לִכְלוּכִית / 2 / ©רבקה ירון

*

אַתְּ מְחַיֶּכֶת. נָכוֹן. בְּתוֹךְ תּוֹכִי לָחַשְׁתִּי לִי בִּטּוּי דּוֹמֶה לְבֶגֶד סֶקְסִי אֲבָל

לֹא רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי סְתָם-אַחַת-זוֹלָה- בַּנֶּשֶׁף הָאָלֶכְּסַנְדֶּר

מוֹקְדּוֹן שֶׁלִּי הִתְבַּטֵּא כְּאֶחַד דִּיוֹגֶנֶס כִּי מָה שֶׁאָמַר לָהֶן נִשְׁמַע

ּאֶצְלִי כְּמוֹ: אַל תַּסְתִּירוּ לִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ- וַאֲנִי- מַזֶּהִסְמַקְתִּי

-נוֹרָא.

*