והיו לי צמוֹת ...

.

וְהָיוּ לִי צַמּוֹת ... / ©רבקה ירון

*

וְהָיִיתי בַּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה וְהִרְגַּשְׁתִּי מְכֹעֶרֶת אֻמְלָלָה

וְנִמְאַס לִי מִשַּׂעֲרִי הַקָּצָר וְנָתַתִּי לוֹ לִצְמֹחַ וְהָיוּ לִי צַמּוֹת

וְעִם הַצַּמּוֹת הַרְגָּשָׁתִי הִשְׁתַּפְּרָה

וְלַיְלָה אֶחָד בְּמַחֲנֵה קַיִץ בִּזְמַן שֶׁיָּשַׁנְתִּי מִישֶׁהוּ גָּזַר צַמָּה אַחַת

וַאֲנִי שָׁתַקְתִּי אִכְזַבְתִּי אֶת כֻּלָּם גָּזַרְתִּי אֶת הַשְּׁנִיָּה וְזָקַנְתִּי בְּעֶשְׂרִים שָׁנָה

*