טְבִיעָה

טְבִיעָה

יָצָאתִי אֶל תּוֹכוֹ שֶׁל יוֹם חָרְפִּי

שָׁמַיִם אֲפֹרִים

וְזַרְזִיפִים דַּקִּים שֶׁל גֶּשֶׁם

קִדְּמוּ אֶת פָּנַי.

פָּתַחְתִּי מִטְרִיָּה

כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר הַגֶּשֶׁם

סָגַרְתִּי אוֹתָהּ

וְהִיא הָיְתָה לַחֲנִית בְּיָדִי.

דָּקַרְתִּי אֶת הַשָּׁמַיִם,

מִתּוֹךְ הַחֹר שֶׁנּוֹצַר

פָּרַץ הַכָּחֹל וְשָׁטַף אוֹתִי

הִדְבִּיק אֶת הַשִּׂמְלָה אֶל קִמּוּרֵי גּוּפִי

הֵצֵר אֶת צְעָדַי

וְאָז -

טָבַעְתִּי בַּשָּׁמַיִם.