ביער נרקוד. 7. יד ענוגה

.

בַּיַּעַר נִרְקֹד. 7. יָד עֲנֻגָּה / ©רבקה ירון

*

יָד עֲנֻגָּה הָיְתה לְאָלִיסְיָה. מִבַּעַד לְתִלְבֹּשֶׁת בֵּית הַסֵּפֶר

נִתָּן הָיָה לְהַבְחִין בְּנִצָּנֵי נָשִׁיּוּתָהּ וּבִבְגָדֶיהָ הַדַּלִּים. יְמֵי פֵּרוֹן

אִפְשְׁרוּ לָהּ לִלְמֹד. הַבָּנוֹת קִנְּאוּ בָּהּ וְלָעֲגוּ לְגִילָהּ. לְעָנִיָּהּ. אַךְ כְּשֶׁ

צִּלּוּמָהּ הוֹפִיעַ בָּעִתּוֹן עֵקֶב הֵרָצְחָהּ וּמַנְהִיגַת הַלּוֹעֲגוֹת צִיְּנָה: הָיָה צָפוּי,

שְׁאַר הַלּוֹעֲגוֹת קָרְאוּ: תִּשְׁתְּקִי כְּבָר בַּת כַּלְבָּה

*