הרהור על המחר

10.4.22

אני מביט אל הקורונה

מביט בלבן של העיין שלה

היא מצחקקת אלי כבתולה זכה

משתעל ומקנח את האף

הפרשה טהורה ושקופה

לא מגלָה מה יקרה איתי מחר

בינתיים אני בהכנות שוטפות

מנקה את כלי האוכל הנערמים

עושה כביסה במים פושרים.

אולי זו צוואה להמשך

אולי זו גבורה של טיפש

אולי זמני בא באפי.