אֲנִי אֶבְכֶּה בַּסֵּתֶר
בְּפִנּוֹת שְׁקֵטוֹת
יוֹמָנִי הַיָּקָר,
גַּם הַיּוֹם לֹא
שָׁפַךְ הוּא דְּבַשׁ
עַל לִבִּי
וְזֹאת אַחַר שֶׁאֶתְמוֹל
הִשְׁחַלְתִּי מִלּוֹתַי
לְקוֹף הַמַּחַט וְרָקַמְתִּי
חֲלוֹמוֹת