שיחות עם רבקה

בְּלִי כְּאֵב, אֲפִלּוּ קָטָן
בַּפִּנָּה
גַּם אֹשֶׁר לֹא יִהְיֶה
גַּם לֹא יִהְיֶה מוּבָן

אֲסִיר הַזְּמַן אֲנִי
כָּבוּל בְּקִצְבּוֹ
וְהוּא בְּחִיּוּךְ שְׂטָנִי
מְגַחֵךְ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ

מֵהַצַּד הָאַחֵר
הַלֹּא טָעַנְתִּי כִּי אֵין זְמַן
כֻּלּוֹ מֻשָּׂג מֻטְעֶה
כָּךְ גַּם הַכְּבָלִים אֵינָם
חָפְשִׁי אֲנִי כַּדְּרוֹר

וְשׁוּב תּוֹדָה לָךְ רִבְקָה, מִלֵּב אֶל לֵב
גָּדִי