ציפור נפשי

אוחזת את

ציפור נפשי

בכף ליבי

טובה ציפור

אחת בלב

משתיים

על העץ

ליבה פועם

בחוזקה

ריח נשימותיה

העלה בי

הבלח של עשב

אדמה חרוכה

ושמיים גבוהים

ציפור נפשי

משחררת ציוצים

מבוהלים

מקורה

כמעט דקר אותי

מבהלה

ואני חשבתי אז

דווקא על החיים

ולא על השיר

שאולי תשיר

ברגע שתצא

לחופשי

מנפשי