עמדה היא לבטח במבט של תקווה
והיה זה ערב שבא בצלו של הזמן
רוחות השמיים נדדו
באדום עז
אפלולית החשק הייתה שם
מונחת על צלע של הר
והיא שאלה
מצנפת יכולתה
דמותה יכלה
צבעים לה