מכתבים

מה שלא רואים משם, רואים מכאן.

שנת 2013 היתה עטופה כל כולה באהבה.

ערימות מכתבים מושקעים לתפארת,

הדוואר הביאם אלי בתוך תיק וורוד.

מילים אוהבות, מילים מחבקות,

ניכרת אכפתיות ודאגה.

אני  הייתי שם והוא היה כאן.

ולא ראינו אותם הדברים.

הוא ראה אישה הנותנת המון מעצמה,

ללא גבולות,

היא ראתה אדם רציני ומשקיען,

עם גבולות.

והשאלה איך גבול מסתדר עם חוסר גבול.

ושאלה נוספת איך המכתבים מאז ינווטו

את דרכי והחלטותיי הלאה.