סיכוי

אני כמעט ולא מצליח לנשום,
כשידי הרועדת מתחילה לרשום,
את רחשי הלב.

מבטים נזרקים - ימין ושמאל,
טובעים עמוק בצבעי המכחול,
וחולמים בך להשתלב.

ואני בגן עדן.
אחרי הורדת עול ואבן,
מלבי.
בשביל שנסלל מחדש,
השברים מתאחים בפריחת המקדש - 
תחת כנפי אוהבים.

השראה שנולדת בדפים ריקים,
מקרבת סיפור ממקומות רחוקים,
ושוללת חיקוי.

לכל מי שחלם בין כריות השינה,
להצטנף יחד עד תום ימי הזקנה,
קיים מעתה סיכוי.