כָּל הַמִּילִּים הַסְּכוּרוֹת

כָּל הַמִּילִּים הַסְּכוּרוֹת / שַׁמָּאי אֲרְמָּן
****************************
בְּיּוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים, מְבַכֶּה 
אֶת לֶכְתֵּךְ  יָא–אוּמִי. 
מִקְּבָּר נֶחְצַב, 
שֶׁבַע אַמָּהּ מִתַּחַת, 
בִּכְסוּת רְגָבִים וְרִקְמָה.

כָּל הַמִּילִּים הַסְּכוּרוֹת חַגּוֹת סְבִיבֵךְ,
עֵת נֶאֱסַפְתְ  בִּדְמָמָה אֶל עוֹלָם הָאֱמֶת.
לַיְלָה, לַיְלָה, 
טוֹעֵן דְּמוּתֵךְ בִּמְחוֹלֵל הַחֲלוֹמוֹת,
עֵינַיִיךְ, אֵינָן רוֹשְׁפוֹת חַיִּים,
רַכּוֹת הֵן, סְפוּגוֹת נִצְנוּצִים 
שֶׁל שְׁקִיעָה אַחֲרוֹנָה.

בְּתוּגָה מְהַדְהֶדֶת,
סוֹבֵב עַל צִיר הַגַּעְגּוּעִים, 
נִשְׁחַק עַד דַּק,
הַזְּמַן, מְסַמֵּן  תַּעְתּוּעִים 
שֶׁל כְּאֵב וּכְמִיהָה,
הַיָּגוֹן דּוֹמֵם, מְדַמֵּם בְּסָמוּי.

עֵינַיִם מַבְהִיקוֹת בְּיָגוֹן
וְנֶפֶשׁ מִתְבּוֹסֶסֶת בִּכְאֵב,
סְחוּף עֲיֵפוּת, טְרוּף חֲלוֹמוֹת,
לוֹבֶן תַּכְרִיכִים, עֲדַיִין,
צוֹרֵב עֵינַיִם.

הַגּוּף פּוֹרֵם פְּתִילֵי כְּאֵב,
אֶתְמוֹל, הָיִית לִי אִמָּא
וְאַחַר, בָּא הָרוּחַ,
וְחָלַפְתְּ.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמָּאי אֲרְמָּן
20/5/2021