כמהין

כמהין

שירה היא הכל והכלום
זעה היא במגדלים
מחליפה צבעים על סף דלתי 
רובצת לפתחי כשד בלי בית
העולה מתהומות השאול להשיגני

שירה רוצה לצאת לאור
כפטריית כמהין קבורה 
מצפה להתגלות עת תחפר האדמה 
כמהה היא לקרני חמה

וכך אני חופר את המילים מתוך הבוץ הטובעני
שהוא בשר האותיות, או בשר של תותחים
להוציא מוץ מתוך תבן משפטים
קוץ מעליית גופי
ההופך לליריקת מַאֲוָויִּים