סלקטורית בחברת אלוהים

ואת יושבת בשערי הגיהנום

בנפשך השסועה ממיינת את הבאים בתור.

הם לא יכירו אותך לפי הוראות המושכים בחוטים.

אבל מכירים בך מתהומות השכחה.

דעתך אינה מניחה להם לנפושם.

והם אינם מסוגלים להתנשף.

את מחלקת אגרופים לבעלי התפקידים,

מאשימה לסרוגין את הבלדר.

חזיונותייך מסיחים את שלוותם כאן.

והם אינם מעוניינים להיחשף.

דלתך נעולה וליבך סגור

את ישנה איתו ביחד. הוא – לבד.

בקורות החיים שלך את כותבת

'סלקטורית בחברת אלוהים'.