שׁוּרוֹת שֶׁל אַהֲבָה

נְחִילִים מִסְתַּלְסְלִים בְּאַהֲבָתֵנוּ
וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת 
לִטְבֹּעַ בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ
אַלַחְלֵח מִכְחוֹלֵי עֵינֵיךָ
וְאַתָּה תְּלַחֵךְ אֶת גַלָי

בְּגַלֵי הַחוֹלוֹת 
נֵצֵא בִּמְּחוֹלוֹת
נִתְפַּלֵּשׁ בָּשָׂר בְּבָּשָׂר
הֲמוֹן מַחְשָׁבוֹת
מִלִּים מִתְנַגְּנוֹת
הַלֵּב מְחַיֵּךְ
עֵינַיִם בּוֹרְקוֹת
וַאֲנִי שֶׁאוֹהֶבֶת עַד תֹּם
רוֹשֶׁמֶת בַּחוֹל
שׁוּרוֹת שֶׁל אַהֲבָה
נִזְכֶּרֶת בְּגַּעְגּוּעִים
בַּיָּמִים שֶׁחָלְפוּ
מוֹסֶרֶת דְּרִישַׁת חֲלוֹם
מְחַכָּה שֶׁיִּפָּגְשׁוּ שׁוּב הַמַּבָּטִים
יִפַתְּחוּ שְׁעָרִים
מִתְעוֹרֶרֶת אֶל יוֹם חָדָשׁ
וּזְרִיחָה חֲדָשָׁה
מְחַיֶּכֶת מֵחָדָשׁ אַהֲבָה.

~