הַחַיִּים יָפִים

הַחַיִּים יָפִים 

אִמָּא, נָכוֹן זֶה לֹא קָרָה בֶּאֱמֶת?

נָכוֹן שֶׁהַסֶּרֶט הַזֶּה לֹא כֻּלּוֹ אֱמֶת?

אַתָּה שׁוֹאֵל בְּנִי וְעֵינֶיךָ תְּחִנָּה

שֶׁרַק הַפַּעַם,אוּלַי רַק הַפַּעַם אִמָּא,

לֹא תֵּאָמְרִי אֶת כֹּל הָאֱמֶת.

אִמָּא, נָכוֹן שֶׁבְּנֵי אָדָם הֵם לֹא כְּמוֹ חַיּוֹת?

נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רַחֲמִים, צַעַר וּרְגָשׁוֹת?

אַתָּה מֵבִין אֶת הַשְּׁתִיקָה וְעֵינֶיךָ תְּחִנָּה

שֶׁרַק הַפַּעַם,אוּלַי רַק הַפַּעַם אִמָּא

לֹא תֹּאמְרִי אֶת הָאֱמֶת.

אִמָּא, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַגֶּרְמָנִים הָיוּ רָעִים

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם רָצְחוּ שִׁשָּׁה מִלְיוֹן יְהוּדִים

אַתָּה שׁוֹאֵל וְעוֹנֶה וְעֵינֶיךָ תְּחִנָּה

שֶׁרַק הַפַּעַם, אוּלַי רַק הַפַּעַם אִמָּא

לֹא תֵּאָמְרִי אֶת כֹּל הָאֱמֶת.

סְלִיחָה בְּנִי,

אֲבָל הַסֶּרֶט הוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ

הַנָּאצִים וְעוֹזְרֵיהֶם הָיוּ חַיּוֹת רָעוֹת וּמֻשְׁחָתוֹת

חַסְרֵי מַצְפּוּן וּרְגָשׁוֹת, חַסְרֵי רַחֲמִים וְעַכָּבוֹת

בְּכֹל דֶּרֶךְ הֵם בִּקְּשׁוּ לְהַכְחִיד מִשֹּׁרֶשׁ עַם

כִּי מְנֻוָּלִים שֶׁכְּמוֹתָם,

לֹא בָּרָא הַשָּׂטָן.

~