עִתִּים בּוֹרַחַת לִי
הַשְּׁתִיקָה
וְאָז אֲנִי כּוֹתֶבֶת לְךָ
וּבוֹ בַּזְּמַן
הַגּוּף שֶׁלִּי
מְפַטְפֵּט עִמְּךָ
כְּמוֹ מֵכִין אֶת
חֲדַר הַמִּטּוֹת לְשִׁירַי
ואֵשֵׁב
וַאֲחַכֶּה
אֲחַכֶּה
כְּחַכּוֹת רָחֵל
לְדוֹדָה