עַל חֶבֶל דַּק - לבמת הדיון של נורית

הגדולה בלהיות איננה טמונה בלא ליפול לעולם, אלא בלקום בכל פעם שנופלים."

כך אמר נלסון מנדלה.

עַל חֶבֶל דַּק

מְבִּיטָה בְּפַחַד

                    לַפַּחַד בַּעֵינַיִם,

וַאֲנִי תִּקְוָה שֶ -
לֹא אֶפֹּל
מְהַחֶבֶל הַדַּק שֶ -
עָלָיו אֲנִי צוֹעֶדֶת,
שֶׁהַצְּעִידָה לֹא תַּהֲפֹךְ

לִמְעִידָה
אֶתְאַמֵּן שׁוּב וְשׁוּב
אֶרְכֹּשׁ נִסָּיוֹן.

גַּם אִם מַרְגִישָה שֶ -

אֶל תְּהוֹם הַנְשִיָּה

נ

   וֹ

     פֶ

        לֶ

           ת

 מוּרֶדֶת,

מוֹרֶדֶת!

נֶאֱחֶזֶת -

לֹא

נִשְבֶּרֶת

 נִשְאֶרֶת.

* * * * *

הציור של דבורה אשכנזי והוא על הכריכה בספר השירים הראשון שלי "חבלי תקווה"