געגוע

בקרים הם לפעמים געגוע

לאור שחר בוקע מבין עננים,

מאיר נשכחות ופינות חשוכות,

נובר בנימיי ובעורקיי.

קולות מן העבר בי זוכרים

אהבה פועמת ברקותיי בחוזקה

כאילו הייתה הוויה תמימה

למזכרת ימים.

והעצים בי צומחים והעלים

בי משתנים בגווניהם,

עד שבאה אהבה ומצמיחה

להם כנפיים.