שובם של הנרקיסים- סיפור שיר

נערה עם פני פרח

המריאה גופי

כאלבטרוס גאה, הייתה קן בלבי

אומרים, הזמן מרפא

אלף ועוד אלף שנים

ואת- חסרה, כבברכת כוהנים

פגשתיה בתחנת אוטובוס נידחת בעמק רפאים

באוויר ניצח ניחוח אחרון של נרקיסים

סתורת שער, בגרביים צבעוניים, צעקניים

צחקתי, נעלבה והסמיקה בחן נעורים

התנצלתי, חייכתי, התחנחנתי- נעתרה

נערה יפה מאירלנד הירוקה

בירושלים שלי מצאה נחלה

ואני בה- מחילה וסליחה

לעולם לא אשכח כיצד הסירה בגדיה

סדורים בקפידה, מקופלים עם עגיליה

ואני קצר רוח, כמעט פורע בגדיה

מביט באהבה ותשוקה , בכחול עינייה

נסעתי בגופה,  כמו נוסע  בגלויית נוף

ביישנית הייתה, וכבר אמרנו, יפה

באשמורת הבוקר האחרונה, שוררתי לה שירים

מתחנף אהבתי לה עת, לחשה-

אוהבת תלתליך השחורים

 בחדרי הדל נטתה אוהלה

 בשבילים שבי, רעתה חמדתה

נערה מאירלנד שבתה לבבי

ו- בכול סתיו, חוזרת עם הנרקיסים , רק למעני

ערגה, געגוע, כמיהה, אהבה

מה עוד תבחרו לזו הכתובה

אדם אינו בוחר אהבה בבואה

לעיתים מכיר בה- רק בלכתה.