חוטים

ואתה ענוג חושים מושך אותי בחוטים 

רוקדים בשניים

השעות עוברות

 בטיפות של חשק עננים בשמים

ואני נפרמת פנימה

לתוך להבת שאריות

גורמת לי להתחבר שוב 

מרגישה רכות נוכחותך

מעדיפה פנימיותי הבוכה  וכי אמרו לי וכי חשבתי שאני לא רוצה לדעת כלום המון אדם משליכים דבריהם בריק והמון אומרים משהו בכלום ההקשבה כה קשה ללא מילים אומרות ההברות והרבה שואלות למה נוצר הדיבור .