תוואי הדרך

טרם הנצה חמה
נצא.
חומקים מן הבית -
נשינו וטפינו ישנים.
מבטיחים: במהרה נשוב.

איננו יראים מן הדרך,
לא מאויבנו
אנו כח החלוץ.

לא נעצור עד שנמצא מבוקשנו:

צלילות רקיע, שפעת מים, רכות העשב.
שם  נחפור, נתקע יתד,
נעמיק עד שינבע המעיין,
עד שתמלא הבאר.
נצפה לאות.

להקת ציפורים קרבה,
נחיל ממש.
כמונו, תרה אחר צל ומים.
התעצור, או תחלוף.

אנו יושבים להמתין.
בוצעים מן הלחם הגס,
טובלים בשמן הריחני,
לוגמים מן המים הקרירים, הזכים.

העולם נתקלקל.
כמה רוצים היינו לבוראו מחדש.
אז להעבירו בגאווה
לצאצאינו,
יורשי דמותנו,
טרם נתכלה.

בין כה וכה יורד הליל,
סובבת לבנה.
הלהקה מתעופפת,

מתרחקת בצווחות.

אנו פונים לחזור.