1966

05/11/2020 12:41 | אודי גלבמן
הָיָה חַם בְּבַיִת הַכֶּרֶם בַּקַּיִץ שֶׁל אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת
שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ.  אֲבָל אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַחֹם שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
כִּי הוּא נִדְבָּק לַמִּדְרָכוֹת  וְהָרֵיהֶן עָפָר לְרַגְלַי הַהוֹלְכוֹת
שְׁבוּיוֹת בַּקֶּסֶם הַמְּיֻחָד, הַנּוֹגֵעַ שֶׁל אָז. חִלּוֹנִית
וִיפֵהפִיָּה לִמְהַדְּרִין עִם רֵיחַ שֶׁל חַלּוֹת מְתוּקוֹת 
בְּמֵאָה שְׁעָרִים , וִילָדִים עִם פֵּאוֹת הַחוֹלְפִים 
עַל פָּנַי בְּלֹא אַהֲבָה יְתֵרָה בְּעֵינֵיהֶם.
וְהָאֲבָנִים שֶׁל הַמִּדְרָכוֹת, וְהָאוֹטוֹבּוּסִים הַיְּשָׁנִים
עִם הַנָּשִׁים  וְרֵיחוֹת הַשּׁוּק מִמַּחֲנֵה יְהוּדָה
וְהַטֶּלֶבִיזְיהָ בַּבַּיִת שֶׁל סַבָּא שֶׁל יָרוֹן בֶּן דּוֹדִי
שֶׁשָּׁם רָאִיתִי אֶת שִׁדּוּר מִשְׂחַק הַגְּמָר
עַל גְּבִיעַ הָעוֹלָם בֵּין אַנְגְּלִיָּה לְגֶרְמַנְיָה
עִם גַּארְד מוֹלֶר הַמַּפְצִיץ מִמִּינְכֶן, וּמוּלוֹ
בּוֹבִּי צַ'רְלְטוֹן הַגֶּ'נְטֶלְמֵן שֶׁכְּמוֹתוֹ טֶרֶם נוֹלַד
בְּמִגְרְשֵׁי הַכַּדּוּרֶגֶל ,עִם אוֹת מִסְדַּר אַבִּירוּת
עַל חָזֵהוּ – וּשְׁנֵיהֶם נִלְחָמִים הַיּוֹם בָּדֶמֶנַּצְיָה
הַמְּקֻלֶּלֶת , שֶׁכְּבָר נָטְלָה אֶל בֵּית עוֹלָמָהּ
אַגָּדוֹת כְּמוֹ מַרְטִין פִּיטֶרְס, רֶיּי וִילְסוֹן 
גֵ'קִי אָחִיו שֶׁל בּוֹבִּי וְנוֹבִי סְטַיְלְס ,שֶׁנּוֹלַד
חֵצִי עִוֵּר וְאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם
כֵּיצַד חִלֵּץ כַּדּוּרִים וְהָיָה כּוֹכָב בֵּינְלְאֻמִּי.
וְאוּלַי מַזָּלִי , לַמְרוֹת מָה שֶׁאִמִּי הָיְתָה אוֹמֶרֶת –
שֶׁהָיוּ לִי שְׁטוּיוֹת בָּרֹאשׁ אֲבָל לֹא כַּדּוּרִים לִנְגֹּחַ,
וּבִזְכוּת זֹאת אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם  כָּאן
מִסְמָךְ טְרָגִי קוֹמִי בְּלִי לִנְסֹק מַעְלָה מַעְלָה
עִם הַמִּלִּים הַיָּפוֹת שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב.