אַתְּ גּוֹרֶרֶת אוֹתִי לְמַסָּעוֹת הַמֻּפְלָא וְהָאָסוּר

שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁקָּדַם

כְּרִיבַת דֻּבְדְּבָנִים מְתַעְתַּעַת

שֶׁעָז חֶפְצִי לִטֹּל מִבֵּין שְׂפָתַיִךְ,

וְשֶׁעָרֵךְ, וְעֵינַיִךְ ,וְרַגְלַיִךְ , וְחֹם גּוּפֵךְ וְאֵשׁ יוֹקֶדֶת

וְשֶׁקֶט מִסְתּוֹרִי כּוֹלֵא אֶת רוּחִי הַמְּיֻסֶּרֶת בְּלֵילוֹת אֲרֻכִּים 

וִיפִי אֲבָרַיִךְ

אֶסָּחֵף אֲלֵיהֶם, מָשָׁל –

בַּגֶּשֶׁם .