צָרִיךְ לָדַעַת גַּם לִכְתֹּב

שִׁירִים פְּשׁוּטִים:

אָז אֲסַפֵּר לך שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ

כֹּה יָפֶה

כְּמוֹ שֶׁדִּמְיַנְתְּ בַּסֵּפֶר שֶׁקָּרָאת

בְּשִׁשִּׁי אַחַר צָהֳרַיִם

עַל שָׂדוֹת וְשָׁמַיִם 

וּכְפָרִים שֶׁנִּגְמָרִים

בְּמֵי תְּכֵלֶת שֶׁל יָם.

וַאֲנִי רַק כָּתַבְתִּי לָךְ שִׁיר 

עַל שַׁבָּת שֶׁנִּגְמֶרֶת בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה

וּמַנְגִּינוֹת שֶׁחוֹזְרוֹת אֶל עַצְמָן :

בְּלִבֵּךְ - וְלִבִּי.

וּבְרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר מוּסָט הַוִּילוֹן-

לְסִפּוּר מאוחַר .

שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.